מטופלת שהגיעה לפגישה סיפרה לי שחלמה חלום שלא עוזב אותה כבר כמה ימים. בחלום היא נסעה ספונטנית לאפריקה, עם תיק גב ולרגליה נעלי עקב. לפי התיאוריה האדלריאנית, חלומות, כמו זיכרונות ילדות מהווים מטאפורה למצב הנוכחי ה של האדם בכל מעגלי חייו. העבודה עם חלומות בטיפול האדלריאני שופכת אור ומסייעת להבנה עמוקה יותר של סוגיות טיפוליות וחוזקות המטופלים.
יש משהו קסום ומסתורי בחלומות שריתק את האנושות מימי האנשים הראשונים שצעדו על פני האדמה. אם תחשבו על זה רגע, גם שינה זה דבר מסתורי. אנחנו שוכבים, עוצמים עיניים ועוברים פאזה- גלי המוח שלנו משתנים והפעילות החשמלית של המוח יורדת להילוך נמוך. אנחנו חיים אבל לא בהכרה ממש ואפשר להגיד שהמוח שלנו סורק את כל המחשבות הפעולות והזכרונות שנרשמו אצלו באותה יממה ערה. אם תרצו זה כמו תוכנת אנטי וירוס במחשב שסורקת את כל הקבצים במחשב שלכם במהירות גדולה. כולנו חולמים גם אם לא כולנו זוכרים את החלומות וזאת מפני שפעולת החלימה היא אחת מהדרכים העיקריות של המוח שלנו לעשות סדר בכאוס הגדול של המציאות. החלומות יכולים להיות מציאותיים מאד או הזויים ולפעמים אנחנו נדע תוך כדי שאני חולמים ולפעמים לא.
בחלומות יכולים להופיע ייצוגים של דמויות כמו: המורה, האמא, השומר מהקניון, אישה מבוגרת, גבר זקן, נערה צעירה, ילד, ילדה, מישהו עשיר, מישהו עני, מישהו מרושע או דווקא נחמד. בנוסף, יכולים להופיע בחלומות גם מקומות כמו למשל אפריקה, מדבר, חוף ים, טבע בכלל, בית קולנוע, קניון, מרפאה, בית ספר, חדר המתנה ועוד. כמובן שגם דמויות מהחיים שלנו מהעבר או מהווה- בני משפחה, חברים, קולגות, חברות ללימודים, יכולים להופיע וגם דמויות בדיוניות או מפורסמות. החלומות בניגוד למציאות לא מוגבלים לרצף זמן מקום או כל חוקי טבע אחרים שקיימים על כדור הארץ וכך אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מתעופפים, עוברים מקומות וקופצים בין זהויות ותרחישים לא הגיוניים בעליל. פעולת החלימה מסייעת לקוגניציה שלנו לקטלג את אירועי היום ולנקות ממנה כל מה שאין בו צורך למען יום חדש וצלול של ההכרה.
לפי התיאוריה האדלריאנית החלומות, בדומה לזיכרונות ילדות, מהווים מטאפורות למצב הרגשי הנוכחי של המטופלת. הם מראים לנו את החוזקות, הכישורים והתכונות ההישרדותיות והמסתגלות של המטופלת.
באופן אישי אני אוהבת לעבוד עם חלומות בטיפול ותמיד שמטופל או מטופלת מגיעים ומספרים לי שהם חלמו חלום, אני שולפת את הדף והעט וכותבת. לאחר שאני כותבת את החלום אנחנו עוברים על פרטי החלום והרגשות שהתעוררו תוך כדי החלום. אם נחזור רגע למטופלת שלי שבחלומה נסעה לאפריקה שלגופה תיק גב ונעלי עקב בלבד אז אומר לכם שאותי כמטפלת מעניין לשמוע כיצד היא הרגישה באותו רגע ששמה לב שהיא נועלת נעלי עקב בחלום בדרכה לאפריקה. מה יבשת אפריקה מסמלת עבורה ומה זה בשבילה לסוע לשם עם עקבים?. היא סיפרה לי שהיא זוכרת את הרגע בחלום שהביטה מול מראה וראתה את עצמה לובשת מעין חליפה אלגנטית עם חולצה לבנה ונעלים פתוחות עם עקב לא מאד גבוה. היא המשיכה וסיפרה שבאותה שנייה היא מאד אהבה את הדמות שנשקפת מבעד למראה אך נבהלה לנוכח העובדה שהופעתה לא מתאימה לטיול באפריקה. היא סיפרה שהתיק על גבה לא הכיל בגדים להחלפה ושהיא זוכרת שבחלום היא שמחה שהיא נוסעת לאפריקה אך חששה שלא יהיו לה בגדים מתאימים לטיול
שאלתי אותה באיזו סיטואציה בחייה היא מרגישה שהיא לא מוכנה? עברנו על הקשיים שהיא העלתה בתפקיד חדש בעבודה שהיא קיבלה במסגרת קידום. היא סיפרה שהיא שמחה מאד לנוכח הקידום שקיבלה אך גם חששה לאכזב ולא לעמוד ביעדים המצופים ממנה. כך יכולנו להמשיך את עבודת הטיפול יחד עם מטאפורת העקבים ואפריקה ולגעת בנושא כה חשוב שהעסיק אותה אך לא עלה בצורה ישירה. במסורת האדלריאנית יש מושג שנקרא ״הבנייה מחדש״ גם בעבודה עם זיכרונות ילדות וגם עם חלומות. ב״שלב ההבנייה מחדש״ אבקש מהמטופלת להמשיג את החלום בצורה נעימה יותר תוך עידוד לקבל פרשנות אחרת ואסטרטגיות אחרות לפעולה.
בצורה זו אפשר לראות כיצד השימוש בחלומות עוזר להנגיש ולגעת בחומרים שמעסיקים אותנו אך לא נדע תמיד לתמלל אותם ולהציגם בצורה ישירה. הדוגמה של אפריקה היא דוגמה אחת מני רבות שאפשר להציג בעבודה הטיפולית אך מטרתה הייתה להראות את השימוש והיעילות של הבאת חלומות לפגישות. לסיכום, הניתוח האדלריאני בעבודה הטיפולית עם זיכרונות ילדות וחלומות הוא ניתוח באוריינטציה של ההווה ותמיד יבחן איך הסיפור בחלום או בזיכרון קשור לכאן ועכשיו ואיך הוא יכול לעזור לנו להבין את מצבנו הנוכחי טוב יותר.
למען הסר ספק כל הפרטים בסיפור של המטופלת והזיכרון של אפריקה שונו על ידי