מכירים את ההתרגשות הזו שזוחלת כמה ימים לפני שמתחלפת השנה? זו התרגשות של דף חדש, התחלות חדשות וצ'אנס למשהו אחר. ואז חגיגות הסילבסטר ולאחריהן ה״דאון״ שבעצם מבינים שלא השתנה כלום והכל מרגיש אותו דבר. אולי אפילו יותר גרוע מפני שרשימת היעדים שלנו, הפלא ופלא, שוק והלם כבד- לא מתגשמת מעצמה. ואז אנחנו מתגלגלים לאורך השנה ואז מגיעה עוד שנה חדשה וחוזר חלילה; ההתרגשות מהלא נודע ומההזדמנויות החדשות ואז שוב...אכזבה.
אז איך נתנהל בשנה החדשה הזו ונוציא ממנה את הטוב ביותר? איך נביא את עצמנו אל עבר המטרות והיעדים שחשובים לנו? קודם כל חשוב שנזכור שזמן הוא בראש ובראשונה משאב כמו מים, חשמל, כסף וכשלעצמו אין לו משמעות כלומר העבודה שהתחלפה קידומת בגיל שלך או שהתחלפה שנה לא מספיקה כדי להגשים מטרות. אוקיי אז זמן זה משאב זה הבנו, ואיך אני אמורה לעבוד עם המשאב הזה ולא לתת לרעיון עליו לשלוט לי בחיים ולהפוך אותי לפסיבית?
נכון, השליטה בחיינו מוגבלת ולפעמים נדמה שהיא מוגבלת מאד; עד כמה נסיבות החיים משפיעות עליי ועד כמה אני משפיעה על נסיבות החיים? אין לי תשובה חד משמעית אבל גיליתי שעקביות והליכה אל עבר מטרה קטנה כגדולה גם שאין תוצאות עדיין היא המשתלמת ומביאה להצלחה.
לקום שוב ושוב אחרי נפילות, אכזבות וכשלונות זה סוד המשחק.
3 טיפים לשנה החדשה
1. הורוסקופ: החלומות שלך לא יתגשמו השנה אם לא תגשימי אותם
אתם רוצים להוציא רישיון על סקיפר? להגיש את הסמינר האחרון שמונע מכם לקבל את התואר? חולמים על לפתוח עסק? להתחיל תחביב? לרכב על סוסים? ללמוד לעשות לק ג'ל? נהדר! כל עוד אתם קוראים לזה חלום אתם משאירים את הדבר בגדר חלום. אם השנה אתם מבקשים להגשים את אחד מהחלומות שלכם כדאי שתפסיקו לקרוא לזה חלום ותתחילו לשבת ולכתוב צעדים ראשונים ומטלות. תכניסו תנועה- אקטיביות באותו נושא- תחפשו אנשים שעשו את מה שאתם רוצים ותשאלו אותם שאלות וכך תעשירו את המידע שלכם ותתדעו לתכנן את הצעדים שלכם בצורה טובה ויעילה יותר. שם המשחק- תנועה! יאללה זוזו וזיכרו "התקדמות לא שלמות". תהליך אף פעם לא מרגיש או נראה מושלם או חף מטעויות אלא מבולגן עם שוונצים בחוץ או כמו מטבח הפוך בזמנת הכנות.
2. תפסיקו להתלונן
מחקרים מראים שאנשים לא אוהבים להיות בקרב אנשים שמתלוננים. עצמו את העיניים ותזכרו בפעם האחרונה ששמעתם מישהו מתלונן שוב ושוב על החיים ועל כמה קשה ויקר פה והפקקים ואיףףף. איך הרגשתם? התלונות מורידות לנו את המצב רוח, פוגעות לנו במוטיבציה וגורמות לנו לחוש פסיביים וחסרי אונים מול מטרות חיינו. אז יש פה השפעה שלילית כפולה- הראשונה זה סבל להיות ליד אנשים ממורמים שמתלוננים והשנייה זה פוגע הלכה למעשה בתחושת הוול ביינג שלנו אז בואו נעשה מאמץ להתלונן פחות ופעם הבאה שתתפסו את עצמכם מתלוננים שימו לב איך אתם מרגישים ואיך אחרים מגיבים ותנסו להימנע מכך וכן מאנשים מתלוננים סדרתיים.
3. ״From FOMO To JOMO״: או איך להיות נוכחת ברגע מבלי לחוש החמצה על איפה אני לא
תחושת ההחמצה הכפייתית שמלווה אותנו בדור הרשתות החברתיות והאינטרנט נקראת "FOMO" – או The fear of missing out. מה אנחנו מפחדים שנחמיץ? לא ממש ברור אבל ברור לנו שיש משהו יפה יותר, טעים יותר, שווה יותר להיות בו, לחוות, לאכול שהוא לא בהישג ידינו. התחושה הזו היא כמו רעל שאנחנו בוחרים לטפטף לכל ארוחה טובה שהשקענו וטרחנו עבורה. בחסות ההחמצה אנחנו לא מצליחים להיות נוכחים ברגע מאחר ולהיות נוכח ברגע משמעותו לעמוד מאחורי ההחלטה שלי וזה כואב (כי אולי "שם" יותר טוב). הפומו הזה הוא תולדה של תרבות שהגיעה לשיאה עם דימויים וייצוגים של לייף סטייל ויופי שמופצצים דרך הרשתות ואמצי המדיה. תמיד נרגיש שהבחירות שלנו חיוורות כי אצל אחרים זה נראה ״מושלם״ ובטח מרגיש גם מושלם ואצלנו זה מרגיש מציאותי ופגום. ההמלצה לעבור מ- FOMO ל- JOMO The joy of missing out. במילים אחרות אם לא הלכתם להופעה/למסיבה/למסעדה החדשה והטרנדית אתם לא ״פחות״ ומניית החיים שלכם לא בירידה. נסו להיות נוכחים באירועים שאתם מגיעים אליהם- לדבר עם אנשים ולהתעסק כמה שפחות בנייד. בדקו עם עצמכם איך אתם מרגישים? אם נעים לכם? מה נעים לכם ומה לא? תתרגלו התמסרות לרגע ותראו שהפומו הזה מתחיל להתמוסס אט אט.
אני מאחלת לכולנו שנה טובה עם הרבה תנועה ואקטיביות והתגברות על מכשולים קטנים וגדולים.
הרבה אהבה
אראל