מהי הפרעת אישיות נרקיסיסטית

לאחרונה אנחנו יותר ויותר שומעות אזכורים של נרקיסיזם, הפרעת אישיות נרקיסיסטית ופגיעות נרקיסיסטיות. בין אם מדובר במערכת יחסים רומנטית עם אדם נרקיסיסטי או הורה נרקיסיסטי או דמות ניהולית או קולגה בעבודה. המשותף לכל המערכות יחסים עם אדם נרקיסיסטי הם תחושת ניצול, הבלבול והפגיעה הפסיכולוגית העמוקה שמשפיעה לטווח ארוך ופוגעת קשות בקורבנות.

מקור המילה נרקיסיסט מגיע מהאגדה על נרקיסוס שהיה נסיך יווני יפה תואר שלפי המסופר השאיר אחריו שובל של לבבות שבורים של נשים וגברים שנפלו בקסמו. האלה נמסיס ביקשה להעניש אותו על יוהרתו ואהבתו העצמית אשר פגעה באנשים רבים סביבו. העונש היה שהוא יתאהב בדמותו המשתקפת לו מימי הביצה כך שלא יוכל להפסיק להביט בעצמו וכך בילה את ימיו מביט בעצמו מבלי לאכול או לשתות עד שלבסוף מת.

בחרו לקרוא להפרעת אישיות נרקיסיסטית על שמו של הנסיך שהיה מאוהב בעצמו. אך בפועל מדובר בהפרעת אישיות שנובעת מהתפתחות בעייתית של העצמי בגיל הילדות והינקות. הנרקיסיסט אינו אדם שאוהב את עצמו אלא הוא אדם שחש נחיתות וריקנות עמוקה ולכן זקוק להאדרה וחיזוקים תמידיים מהסביבה. הוא אינו מקבל את עצמו כפי שהוא- אדם בעל פגמים וחולשות אלא הנחת היסוד הפנימית שלו הוא שהוא יתקבל ויהיה אהוב אם יהיה עליון על אחרים וטוב יותר מכולם. בגלל זה קשה לו לפרגן ולשמוח עבור אחרים והוא נמצא בתחרותיות והשוואה מתמדת עם האנשים הקרובים לו ובכלל.

לפי הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט, הפרעת האישיות הנרקיסיסטית מתפתחת במקרים בהם דמות האם אינה אמפתית לצרכי הילד ואינה נותנת לו חום ללא תנאי. כתוצאה מכך הילד מפתח תחושה של עצמי פגום. כהתמודדות הוא מפתח הגנה על תחושת הפגימות באמצעות פיתוח תפיסה עצמית גרנדיוזית שמטרתה לפצות על תחושת העצמי. לפי הפסיכולוג אלפרד אדלר מדובר במנגנון של פיצוי שמתבטא בעליונות ושאיפה להיות מעל כולם כדי לכסות על תחושת נחיתות עמוקה. בנוסף, מחקרים כיום מאששים כי קיים מרכיב גנטי שמשפיע על התפתחות ההפרעה.

מאפיינים

לאחרונה משתמשים הרבה במילה נרקיסיסט כאשר רוצים לתאר אדם שמרוכז בעצמו, שאינו מתחשב באחרים ומתנהג בצורה פוגענית. אולם לא כל אדם שבחר לנהוג בצורה פוגענית הוא אדם שסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית.

בספר האבחנות הפסיכולוגית האמריקאי ה-DSM-5 הפרעת אישיות נרקיסיסטית מאובחנת כאשר מתקיימים חמישה או יותר מהסימפטומים הבאים:

תפיסה עצמית מופרזת וגרנדיוזית- הדבר מתבטא בתחושת עליונו ובהכ מוגזמת של הישגים וכישורים שלו ומצפה להכרה והערצה מהסביבה. זאת למרות העדר הישגים שהולמים את הערצה שהוא מבקש.

עיסוק רב בפנטזיות על כיבושים, הצלחות- יש רצון להיות מפורסם או לקבל הכרה ציבורית, תאווה להיות עשיר ולהתרועע עם אנשי מפתח (אנשים מפורסמים ובעלי כוח) בנוסף יש תפיסות פנטסטיות לגבי תפקידים של אנשים בחייהם שמתבטאות בציפיות לא ריאליסטיות מבן או בת הזוג או מהילדים למשל.

תחושת מיוחדות וייחודיות ותפיסה כי רק אנשים מיוחדים וייחודים כמוהם הם בעלי ערך וכל השאר הם חלשים ולא מעניינים. דרישה תמידית להערצה וצורך כפייתי במחמאות ובחיזוקים על הישגים, מראה חיצוני וכו׳.

תחושת זכאות -אמונה פנימית שמגיע לי זכויות ופריבילגיות וציפייה בלתי ריאליסטית למילוי צורך זה על ידי הזולת באופן מיידי.

נצלנות ושימוש באנשים אחרים על מנת להשיג מטרות אישיות מבלי להתחשב בהשלכות שזה עלול להביא על הזולת.

היעדר אמפתיה- הקושי להבין שלאחרים יש רגשות ועולם פנימי ושאחרים יכולים להיפגע. זה בא יחד עם קושי להזדהות עם אחרים וחוסר רצון לעשות זאת.

עיסוק רב בקנאה- תחושה עזה של קנאה, תחרותיות והשוואה עם אחרים יחד עם התחושה שאחרים מקנאים בי כל הזמן.

יהירות- הפגנת התנהגות יהירה ומתנשאת שיכולה להתלוות בבוז גלוי וזלזול כלפי אחרים.

איך תדעו שמדובר בקשר עם אדם נרקיסיסט?

זה יכול להיות גבר או אישה, או כל מגדר אחר לצורך העניין. זה גם יכול להיות כל דמות בחייך כגון הורה, אח, חברה, בן או בת זוג, קולגה או מנהלת בעבודה. חשוב לציין שאדם יכול להיות בעלי קווים נרקיסיסטים מבלי להיות מאובחן כסובל מהפרעה נרקיסיסטית כלומר ישנן דרגות שונות של אפיון נרקיסיסטי.

הפגיעות הנרקיסיסטיות הן שקופות וחסרות סימנים בשונה מפגיעות של אלימות פיזית אך הן אינן פוגעות פחות. פגיעה לאורך זמן מאדם נרקיסיסט היא התעללות פסיכולוגית קשה. הפגיעה הנרקיסיסטית לאורך זמן יוצרת אצל הנפגע.ת השלכות פסיכולוגיות לטווח ארוך ופגיעה בערך ובביטחון העצמי. מכיוון שאנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית הם פעמים רבות צ׳ארמרים, חכמים ומניפולטיביים אין הסביבה חושדת שיש בעיה או התעללות במערכת היחסים ולכן חשוב לזהות את המאפיינים.

8 דגלים אדומים

1. עיסוק רב בחיצוניות -אדם שעסוק מאד בעצמו, במראה החיצוני שלו, בבגדים שלו או באיפור והשיער, זה יכול להתבטא במשיכה למותגים יוקרתיים או לבוש ייחודי אחר שגרום להם להיות יוצאי דופן. האדם מאד עסוק בהופעה החיצונית שלו ויכול להשקיע זמן רב ביממה בעיסוק במראה החיצוני שלו ושל הסביבה. עיסוק זה בא עם שיפוטיות ופסילת אחרים לפי פרמטרים חיצונים.

2. ״רק אני יודע הכי טוב״- נוקשות וקיבעון מחשבתי שבא יחד עם חוסר יכולת לראות את המציאות מנקודת מבט של האחר. שמיעת דעה אחרת שמשקפת הסתכלות שונה על המציאות יכולה להחוות על ידם כמתקפה אישית. הקיבעון בא יחד עם קושי לקבל סמכות מאחרים למשל חוות דעת של רופאה, פסיכולוג או עורכת דין או בעל מקצוע במיוחד אם מדובר במקצועות נחשבים ויוקרתיים שמהווים איום על הנרקיסיסט.

3.״רגישות״ ונטייה להיעלב – קיימת רגישות גבוהה לביקורת או כל מה שיכול להישמע כדעה אחרת או חוסר הסכמה. זה מתבטא בך שיכולים להיעלב בקלות עד שצריך ״ללכת על הביצים״ לידם ולברור מילים כי כמעט כל תגובה שאינה שבח והתפעלות מתפרש אצלם כתקיפה ועלבון. הפחד מעלבונות בא יחד עם תחושה שאחרים מזלזלים בהם ורוצים לפגוע בהם. הם בדרך כלל יתארו את עצמם כרגישים מאד אבל למעשה הם רק רגישים לעצמם ופגיעים לעלבונות ופגיעה בערך העצמי. כלפי אחרים הם ממש לא רגישים, חסרי אמפתיה רוב הזמן ולעתים גם פוגעניים מאד.

4.״הם על המשמר״- אין רוגע ושלווה אלא תחושה של מתח תמידית כאילו המציאות היא שדה קרב שצריך להתגונן בו מפני תקיפות ופגיעות. הדבר בא יחד עם נטייה לווכחנות רבה גם בנושאים או בסיטואציות ניטרליות שזה נובע מתוך רצון לומר את המילה האחרונה, להיות צודקים ושיסכימו איתם.

5.״זעם נרקיסיסטי״ -התפרצויות כעס על האנשים הקרובים ביותר מכל דבר קטן ושולי שמקפיץ אותם. זה יכול להיות שאמרת מילה שלא מצאה חן בעיניהם, תגובה, מבט, הנחת את המזלג בצורה כזו ולא אחרת..אין באמת סיבה חיצונית לזעם אלא הוא קיים אצלם כל הזמן והם מרשים לעצמם להוציא אותו על הקרובים אליהם ומאשימים אותם על כך.

6. השוואות בלתי פוסקות- תהיינה השוואות לאנשים אחרים, להישגים של אחרים ודיבור חזרתי שמטרתו להוכיח לעצמם ולסביבה שהם ״בסדר״ במקרה הרע ובמקרה הטוב הם ״וואו״. ההשוואות עוזרות להם להרגיש טוב ושהם יותר טוב מאחרים כי תמיד יש כאלה שהם ״מתחתם״.

7. אפס אחריות ואפס טעויות- חוסר מוכנות להודות בטעות או להודות שיש נושאים או סיטואציות שבהם הם לא מבינים או פשוט לא יודעים. שהם נתקלים במשהו שמאכזב אותם הם יאשימו אנשים אחרים או תנאי סביבה אבל אף פעם לא ייקחו אחריות ולא ינכסו לעצמם טעות.

8. חוסר באמפתיה- אתם תשימו לב שלגבי עצמם והעלבונות שלהם הם יכולים לדבר הרבה (!)  על עצמם ועל העלבונות שחוו אך כשתשתפו אותם ברגשותיכם הם יבטלו או יתעלמו מזה. במקרים של חיכוכים איתם הם יאשימו אתכם על זה שאתם מרגישים פגועים. הם יעשו רציונאליזציה ויסבירו לכם למה את טועים כי אתם מרגיש x או y. יש להם קושי אמיתי בלהרגיש אמפתיה ולהיות שותפים לכאב של מישהו אחר מלבדם.

חברה ותרבות נרקיסיסטית

באגדה היוונית היה זה נסיך שהתאהב בדמותו שהשתקפה מימי הביצה והיום בעידן הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים כולנו בוהים במסך שמשקף את דמותנו. מצויים בין המתנה להמתנה אינסופית ללייקים ותגובות בכדי להרגיש שווים וטובים. במידה ולא עשו לנו לייק או הגיבו אנחנו ממש יכולים לחוש את אותה ריקנות ממנה פחד הנסיך נרקיסוס שגרמה לו להמשיך להביט בלי סוף למי הביצה עד שגווע. המוות באגדה הוא סימבולי לכך שאנחנו כבני אדם לא יכולים להתקיים לבד אלא זקוקים לאנשים נוספים בחיינו. אנחנו חיה חברתית ואנחנו מקבלים ערך ותחושה טובה שאנחנו בזיקה עם אנשים אחרים ושאנחנו מדברים, משחקים ומשתפים פעולה עם אחרים. לא רק ״צורכים״ מהם הכרה, לייק ומחמאות אלא יוצרים קשר הדדי עם האחר. היום החברה מעודדת ערכים נרקיסיסטיים ועל כך אולי אכתוב בהמשך אבל בינתיים שימו לב איך הפרסומות, הריאליטי והמדיה בכלל מושתת על התמכרות של עצמנו להכרה (גרנדיוזית) ואינסופית שמאחוריה פעמים רבות אין כלום חוץ מריקנות של תוכן וערך.

למידע נוסף בנוגע לפגיעות נרקיסיסטיות- ״ארגון עוגן״ - פסיכולוגיות למען נפגעים ונפגעות מערכות יחסים נרקיסיסטיות ופסיכופתיות https://www.ogenpsych.org