״אז למה כל כך קשה לי להגיד לא?״, שאלה אותי מטופלת ופתחה בכך שיח שבו יכולתי לשקף לה שהיא בסך הכול אנושית. שזה טבעי ואולי גם קצת תרבותי ומגדרי. וכן אפשר לשנות את זה שמבינים את הכוחות שפועלים מאחורי הקלעים של הפחד.
אז הקושי שלנו להגיד לא נובע מ: א. איום על תחושת הערך. ו-ב. תפקידי מגדר בחברה.
ועכשיו אני אסביר את שניהם-
א. *תחושת הערך והשייכות לפי הפסיכולוגיה האדלריאנית*
הפסיכולוגיה האדלריאנית (של אלפרד אדלר) יוצאת מנקודת הנחה כי האדם הוא בראש וראשונה יצור חברתי שתמיד ישאף להרגיש טוב ולהימנע מסבל. ההרגשה הטובה של כל אדם היא נגזרת של היכולת שלו להשתייך בצורה טובה לקבוצה בין אם מדובר במשפחה או הקהילה או מקום העבודה. במילים פשוטות אדם חש טוב שהוא מרגיש שיש לו מקום בקבוצה, שמקבלים אותו ושהוא משפיע ותורם לה.
לכל אדם יש אסטרטגיה משלו להבטיח את תחושת השייכות הזו וכאשר היא נפגעת הוא מרגיש רע. שמישהו מעליב אותנו, עושה משהו שגורם לנו להרגיש פחותי ערך אנחנו פשוט מרגישים רע ונעשה הרבה כדי להימנע מהתחושה הזו. עבור לא מעט אנשים להגיד ״לא״ מתנגש עם האסטרטגיה שלהם לשייכות, ולכן הם יעשו הרבה כדי להימנע מזה. למשל, אישה מסוימת רגילה לרצות, להסכים ולהימנע מחיכוכים יהיה לה מאד קשה לומר לא וייתכן מאד שתסכים לדברים שלא מתאימים לה בשל כך.
הפחד מלהגיד "לא" מאמת אותנו עם הפחד שלנו מדחייה, שלא ירצו להיות בחברתנו ולא יאהבו אותנו. "אולי אם אגיד לא אז כבר מקומי לא יהיה מובטח? לא יסתכלו עליי בעיניים טובות?" אבל מדוע? אנחנו שומעים את המילה "לא" בבית, בעבודה, במשפחה וממשיכים בחיינו. כן כן, במהלך החיים אומרים לא ואנחנו מקבלים את זה גם אם לא הכי נעים לנו בעולם. לפעמים יותר קל לנו לקבל לא מאשר להגיד אותו וכמו כל דבר זה שריר שצריך לתרגל והוא גדל ומתפתח עם הזמן. כאשר אנחנו מזכירים לעצמנו כי מקומנו מובטח, כי אנחנו בעלי ערך ושייכים פשוט מעצם היותנו, קל לנו יותר לבטא חוסר הסכמה או לומר לא.
ב. *מה הקשר לתפקידי מגדר בחברה ולמילה לא?*
לפני שבוע ראיתי סרט תיעודי מעניין בנטפליקס שנקרא ״פמיניסטיות: מה הן חשבו?״ (במאית יוהנה דמנטראקס, 2018). אחת מהמרואיינות הייתה השחקנית ג׳יין פונדה שאמרה את המשפט הזה שמייד נחרט בי. 60 שנה פונדה סיפרה שלקח לה להבין ש:״לא״ הוא למעשה משפט שלם. היא התכוונה לכך שהתשובה ״לא״ היא תשובה לגיטימית כמו כל תשובה אחת שאין צורך לקשט אותה במילים נוספות.
לעתים, שאנחנו אומרים ״לא״ יש בנו רצון עז להסביר, לתרץ, להגן על עצמנו ולרכך את התשובה. הפחד מאובדן הערך צץ ומאיים ולכן עולה הצורך בלרכך את התשובה או להמנע ממנה. למרות שבפועל לאורך הזמן לפעול נגד הרצון עושה נזק גדול יותר לתחושת הערך שלנו.
כל בני האדם מונעים מהצורך להיות חלק מ, להרגיש שייכים, אהובים ונזקקים ועם זאת יש שוני מסוים במוטיבציות, ברצונות ובצרכים הפסיכולוגיים בין נשים וגברים. מחקרי מוח עדכניים שעשו על רגשות ופעילויות חשמליות במוח באזורים שונים תומכים בכך.
אני מאמינה שלנשים יותר מגברים יש קושי בלסרב ולהגיד ״לא״ בין אם זה בקרב משפחה, חברים או בעבודה. כנשים אנחנו (עדיין) מצופות להיות עדינות, להתחשב בזולת ולהכיל את האחר ואילו התשובה ״לא״ מתנגשת עם זה. כן, העולם משתנה ותפקידי נשים וגברים יחדיו עוברים שינויים והגמשות אך עדיין ישנן תכונות המשויכות מגדרית באמצעות החינוך והתרבות, לכל אחד מן המינים. חשוב לציין כי הפחד מפגיעה של הערך קיימת אצל גברים ונשים כאחד אולם האתרים בהם הוא עולה משתנים בהתאם לציפיות מגדריות ותרבותיות.
לסיכום, לא, היא תשובה לגיטימית ממש כמו כל תשובה אחרת ועדיין ממש קשה לנו לפעמים להגיד אותה מבלי להלחץ, להסתבך ולהרגיש רע. זהו שריר שצריך לאמן ועם הזמן זה נהיה קל יותר ומקל על החיים!
#פסיכולוגיה אדלריאנית #אדלר #הפסיכולוגיה האינדיבידואלית